יום חמישי

אם לא תשלח, איך תיקח?



התמונה הורודה - אפשר רק "לקחת", אפשר רק להרוויח. אף אחד לא מפסיד, לא מתמכר לא מאבד את הראש ואת החיים בגלל זה. וזה שם, לעיני כל - מבטיחים לנו כסף - ואנחנו מאמינים לזה.

אבל האמת היא, שגם אם כן תרוויחו, כסף נותן לכם רק כסף. וזהו.

כסף נותן כסף. הוא לא מביא איתו בהכרח שמחה, אושר, אמת כלשהי לחיים, תובנות, הצלחה, סיפוק. לא. כסף הוא רק כסף.
הוא לא הופך אותך ליזם, הוא לא שולח אותך לחופשה והוא בטח לא בא עם יצורים קטנים שמתנקמים בחותנת, או מסדרים לך את מורן אטיאס כדי להוציא לחברה שלך לשעבר את העיניים.
למען האמת, הוא אפילו לא בא עם אחריות, עם איכות, עם סטייל או עם טעם טוב. הוא אפילו לא בא עם חברים, לא חברים אמיתיים בכל אופן.

הנקודה היא שלא שווה לאבד את עצמך בגלל הכסף, הכסף הוא אמצעי כשאתם רוצים לשפר את עצמכם, לעזור לאחרים, למצות את החיים. הוא מעולה כשיש לכם שאיפות שבלי כסף קצת קשה לממש אותן, למרות שלרוב - הכסף הוא לא באמת המחסום, רק התירוץ. 




אז לסיכום:
כסף זה נחמד כשיש לכם מה לעשות איתו. כשאין מה לעשות איתו, הוא יכול קצת לבלבל.
אבל מה שחשוב זה מי שאתם, עם או בלי כסף.
כי האמת היא, שגם אם תשלח - לא תיקח, ברוב המקרים לפחות, לכן, בואו נתרכז בלהיות טובים לעצמנו ולאחרים - את זה כסף אוהב מאד ולזה הוא נמשך.

שאלה למחשבה: אם כסף לא היה עניין, בכלל לא היה קיים - מה היית עושה עם החיים שלך?

תשובות ותגובות יתקבלו בברכה, ושיהיה לכולכם יום של אהבה.

גליה


יום שלישי

למה זה לא טוב למלא לוטו



לרוברט קיוסאקי ("אבא עני, אבא עשיר") 

יש ספר שנקרא "לפרוש צעיר לפרוש עשיר".
בספר הזה הוא מספר על היום שאחרי הפרישה שלו,
היום שבו הוא יושב עם אשתו על החוף בבאלי
שותים מרגריטות אל מול השקיעה,
ויודעים שהם לעולם לא יצטרכו עוד לעבוד בשביל כסף - הם פרשו!


בספר רוברט מספר על שיחת טלפון שעשה באותו היום
לחברו הטוב ש"פרש" כמה שנים קודם לכן,
והחבר ביקש ממנו בקשה אחת:"אל תעבוד במשך חצי שנה".

רוברט צחק ואמר שאין לו שום כוונה לעבוד יותר בכל שארית חייו - הרי הוא פרש!
הוא מיליונר, הוא לעולם לא צריך לעבוד בשביל כסף יותר,
וכך גם ילדיו, וילדי ילדיו וכן הלאה - הוא הגשים את המטרה שלו.

אבל החבר התעקש: "תבטיח לי" ורוברט הבטיח.

אחרי חודש בערך הוא הבין כמה קשה לקיים את ההבטחה הזו.

כי אחרי חודש הוא הבין שהדרך שהוא עשה לפרישה,
אינה מסתיימת בשורה התחתונה של חשבון הבנק שלו.
שהוא אינו אותו אדם שהיה כשהתחיל,
ושזה לא מספיק לשתות מרגריטות על החוף בבאלי
בכל ערב אל מול השקיעה...
צריך עוד משהו בחיים.

למה נזכרתי בזה?

כי נתקלתי בפייסבוק בסרטון של אנטוני רובינס
שבו הוא מדבר על היום שבו תשיגו את המטרה שלכם.
לחצו כאן לצפיה בסרטון

הצבתם מטרה, עשיתם את הדרך, ועכשיו השגתם את היעד:
אתם עשירים יותר, רזים יותר, נשואים יותר, או כל דבר אחר יותר,
ומה עכשיו? מה עושים?

לפי אנתוני רובינס השאלה היא לא "מה עושים?"
השאלה היא "מי אתם עכשיו?"

כי מה שחשוב זה לא המטרה שהשגתם,
אלא הדרך שעשיתם כדי להשיג אותה,
ומי אתם בסוף המסע הזה.

הרי אי אפשר להשיג משהו משמעותי בלי להשתנות,
וכל מי שהשיג מטרה כלשהי בחייו יודע - שבלי התפתחות אין התקדמות.

בקיצור - מה שחשוב זה הדרך, ולא התוצאה.
אחרי המטרה הראשונה, נוכל להציב עוד אחת ועוד אחת
ועוד אחת, ולהמשיך להיות עשירים יותר, יפים יותר,
תורמים יותר לסביבה, מצילים יותר חיים ועוד ועוד מטרות טובות ונעלות.
אבל מה שנשאר לנו בסופו של יום - זה מי שאנחנו
ומה עשתה לנו הדרך שעשינו כדי להשיג את המטרה שלנו.

הרי ידוע שרוב האנשים שזוכים בפיס בפרסים גדולים,
מוצאים את עצמם כעבור כמה שנים במצב דומה למה 
שהיו לפני שזכו, ולרוב, גרוע ממנו. 
אז וודאו שאתם עושים רק טוב בדרך שלכם,
ותשתדלו להנות מהדרך. 
גם אם אין עדיין מספיק כסף או מספיק אהבה, או מספיק הצלחה,
החיים שלכם קורים עכשיו - אז לפחות תהנו!
 
ספרו לי על הדרך להגשמת המטרות שלכם (בתגובות)

חג שמח,
גליה